Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 106a

חֲזָנְהוּ דְּקָא שָׁדוּ מַיָּא מִפּוּמָּא דְּחַצְבָּא אָמַר אִי הֲוָה יָדַעְנָא דִּרְגִילִיתוּ לְמִיעְבַּד הָכִי לָא אִיעַכַּבִי

Traduction

the demon saw the members of Rav Pappa’s household pouring water from the mouth of the pitcher before drinking from it. The demon said to them: If I had known that you regularly do this, I would not have delayed. I would have brought the water straight from the river, knowing you would pour out the foul waters.

Tossefoth non traduit

חזנהו דהוו שדו מיא מפומא דחצבא. והא דאיעכב ולא עשה בעצמו כן או שלא הודיעם לפי שהיה ירא שיקפידו עליו שאר השדים אם היה מודיע אי נמי אין מועיל אא''כ שדי להו ההוא גברא גופיה דשתי:

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר מַיִם הָרִאשׁוֹנִים הֶאֱכִילוּ בְּשַׂר חֲזִיר

Traduction

§ When Rav Dimi came from Eretz Yisrael he said: Due to the failure to wash with the first waters, they ultimately fed a Jew pig meat. This case involved a storekeeper who would sell different meat to his Jewish and gentile customers. When a Jew who came to eat with him neglected to wash before eating, the storekeeper assumed he was a gentile and fed him pig meat.

Rachi non traduit

האכילו בשר חזיר. שהיה חנוני ישראל מוכר בשר שחוטה לישראל ומבשל ומאכילם וכשהעובד כוכבים בא בחנותו מאכילו נבלות ובא יהודי אחד לאכול ולא נטל ידיו וכסבור זה שעובד כוכבים הוא והאכילו בשר חזיר:

אַחֲרוֹנִים הוֹצִיאוּ אֶת הָאִשָּׁה מִבַּעְלָהּ

Traduction

And due to the failure to wash with final waters a woman was ultimately divorced from her husband. In this incident, a host who had stolen his guests’ money had lentils on his mustache from a previous meal because he had not washed his hands and mouth after eating. Realizing he had eaten lentils that day, his victims approached the man’s wife and said that her husband had instructed them to tell her to return their money. They then claimed that the man told them to tell her that he had eaten lentils that day as proof that they were telling the truth. They thereby fooled his wife into thinking he wanted her to give their money back. Out of anger, the host divorced his wife.

Rachi non traduit

הוציאו אשה מבעלה והרגו את הנפש. בפרק בתרא דיומא בעובדא דכידור איכא למ''ד קטלה ואיכא למ''ד לא קטלה אלא אפקה:

כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רִאשׁוֹנִים הֶאֱכִילוּ בְּשַׂר נְבֵלָה אַחֲרוֹנִים הָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וְסִימָנָיךְ אֲתָא רַב דִּימִי אַפְּקַהּ אֲתָא רָבִין קַטְלַהּ

Traduction

When Ravin came from Eretz Yisrael he said the statement slightly differently: Due to the failure to wash with first waters, they fed a Jew meat from an animal carcass, and the failure to wash with final waters killed a person, as in the second incident the host was so angry with his wife that he killed her. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: And your mnemonic to remember which Sage said which version is: Rav Dimi came and divorced her from her husband, i.e., according to his version she was divorced, and Ravin came and killed her, since in his version the husband killed his wife.

Rachi non traduit

וסימניך. שלא תטעה מי מהם אמר הוציאו ומי מהם אמר הרגו:

אתא רב דימי אמר אפקה אתא רבין אמר קטלה. הראשון הוציאה והשני הרגה אחוז הסימן כאילו שניהם נעשו בה גירושין והריגה ושוב לא תטעה דודאי אין להחליף ולומר הראשון הרגה והשני הוציאה והם היו יודעין דרב דימי אתא מארץ ישראל מקמי רבין:

רַבִּי אַבָּא מַתְנֵי חֲדָא מֵהָנֵי וַחֲדָא מֵהָנֵי לְחוּמְרָא

Traduction

Rabbi Abba would teach one of these versions involving first waters and one of them with regard to final waters, and in both cases he taught the more severe version, i.e., he specified the meat of a pig and that the husband killed his wife.

Rachi non traduit

חדא מהני כו' לחומרא. ראשונים בשר חזיר כרב דימי אחרונים הרגו כרבין. בשר חזיר חמור מנבלה דאית ביה תרי איסורי:

אִיתְּמַר חַמֵּי הָאוּר חִזְקִיָּה אָמַר אֵין נוֹטְלִים מֵהֶן לַיָּדַיִם וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר נוֹטְלִין מֵהֶם לַיָּדַיִם אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי וְאוֹכֵל טְהָרוֹת וְאָמַר לִי כָּל גְּדוֹלֵי גָּלִיל עוֹשִׂין כֵּן

Traduction

A disagreement was stated with regard to water heated by fire: Ḥizkiyya says that one may not wash his hands with such water, and Rabbi Yoḥanan says that one may wash his hands with it. Rabbi Yoḥanan said: I asked Rabban Gamliel, son of Rabbi Yehuda HaNasi, about this halakha, and he was one who would eat only in a state of ritual purity and was therefore careful about washing his hands; and he said to me that all the great men of the Galilee would do so, i.e., wash their hands in heated water.

Rachi non traduit

אין נוטלין מהם. מים הראשונים ופליג אדלעיל וחזקיה תנא הוא:

רבן גמליאל ברבי. בנו של רבי ואוכל טהרות היה:

Tossefoth non traduit

חמי האור חזקיה אמר אין נוטלין מהם לידים. והא דתניא לעיל (חולין דף קה.) מים ראשונים נוטלין בין בחמין בין בצונן מוקי חזקיה כלישנא קמא דר' ינאי דלעיל כשאין היד סולדת וכאן איירי כשהיד סולדת בהן ורבי יוחנן דשרי הכא בלשון בתרא דמוקי לה אע''פ שהיד סולדת מותר ובחנם פירש בקונטרס דחזקיה תנא הוא ופליג אברייתא דלעיל:

חַמֵּי טְבֶרְיָא חִזְקִיָּה אָמַר אֵין נוֹטְלִין מֵהֶם לַיָּדַיִם אֲבָל מַטְבִּילִין בָּהֶם הַיָּדַיִם וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל גּוּפוֹ טוֹבֵל בָּהֶן אֲבָל לֹא פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו

Traduction

Likewise, with regard to the hot springs of Tiberias, Ḥizkiyya says that one may not wash his hands with water from them before eating, but if there are forty se’a, the requisite size of a ritual bath, then one may immerse the hands directly in them, and this is effective for the ritual of washing the hands before a meal. And Rabbi Yoḥanan says that an impure person may immerse his entire body in such water to become pure, but one may still not use it for the immersion of part of his body, such as his face, hands, and feet, as this immersion is not considered equivalent to washing the hands.

Rachi non traduit

חמי טבריא חזקיה אמר אין נוטלין מהם לידים אבל מטבילין בהן הידים. אי איכא מ' סאה:

כל גופו טובל בהן. אם נטמא ראויות הן לטבילת כל גופו:

אבל לא פניו ידיו ורגליו. אם טבל בהם פניו ידיו ורגליו אין טבילה עולה לידים ולאכילה:

הַשְׁתָּא כָּל גּוּפוֹ טוֹבֵל בָּהֶם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו לֹא כָּל שֶׁכֵּן אָמַר רַב פָּפָּא בִּמְקוֹמָן דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי מִשְׁקַל מִינַּיְיהוּ בְּמָנָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דַּאֲסִיר כִּי פְּלִיגִי דְּפַסְקִינְהוּ בְּבַת בִּירְתָּא מָר סָבַר גָּזְרִינַן בַּת בִּירְתָּא אַטּוּ מָנָא וּמָר סָבַר לָא גָּזְרִינַן

Traduction

The Gemara asks: Now that it has been said that one may immerse his entire body in the hot springs of Tiberias, is it not all the more so permitted for his face, hands, and feet? Rav Pappa said: When the water in the hot springs stands in place, everyone, both Ḥizkiyya and Rabbi Yoḥanan, agrees that it is permitted to immerse one’s hands in it. Likewise, everyone agrees that to take from these waters in a vessel and wash one’s hands from it is prohibited. They disagree when one draws the waters through a ditch. One Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that we decree against the use of ditch water due to the concern that one might come to use water in a vessel, and one Sage, Ḥizkiyya, holds that we do not decree against it.

Rachi non traduit

השתא כל גופו כו'. הלא אף טבילה עולה לידים יותר מן הנטילה כדאמרינן בחגיגה (דף יח:) נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולקדש מטבילין אלמא טבילת ידים עדיפא ולכל גופו חזו לטבילה לידיו לא כל שכן:

במקומן. בחיבורן אם בא להטביל ידיו בהן:

דכ''ע שפיר דמי. דשם טבילה עליהם ככל מעיינות ומקוואות:

משקל מינייהו במנא. לשפוך על ידיו כדין הנטילה:

דכ''ע אסור. דכי תקון רבנן נטילה לאו בחמין תקון והני גריעי מחמי האור שלא היתה להן שעת הכושר:

דאפסקינהו בבת בירתא. חריץ קצר והמים פונים שם ואין שם שיעור מקוה אבל מחוברין למקוה דגזירה בעלמא הוא אטו מנא:

Tossefoth non traduit

דפסקינהו בבת בירתא. והא דאמרינן בפרק ג' מינין (נזיר לח.) דרביעית דמקוה בטלי בטלוה היינו לענין מחטין וצינורות אבל שרי להטביל בהן ידיו א''נ לגמרי בטלוה אף לידים והכא במחוברין למקוה וכן פירש בקונטרס:

כְּתַנָּאֵי מַיִם שֶׁנִּפְסְלוּ מִשְּׁתִיַּית בְּהֵמָה בְּכֵלִים פְּסוּלִים בַּקַּרְקַע כְּשֵׁרִין רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף בַּקַּרְקַע טוֹבֵל בָּהֶן כָּל גּוּפוֹ אֲבָל לֹא פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו

Traduction

The Gemara comments: This dispute is like a dispute between tanna’im, as it was taught: When water that has ceased to be fit for drinking even by an animal is in vessels, it is unfit for washing the hands, but when it is in the ground it is fit for immersion, like a ritual bath. Rabbi Shimon ben Elazar says: Even when the water is in the ground, one may immerse his entire body in it, but he may not immerse his face, hands, and feet.

Rachi non traduit

שנפסלו משתיית בהמה. כגון סרוחין או חמי טבריא:

בקרקע כשרין. להטביל ידיו דהא מקוה נינהו אבל נטילה לא תקנו רבנן אלא בראוין לשתיית בהמה:

אבל לא פניו ידיו ורגליו. אפילו דרך טבילה. פניו ורגליו משום ידיו נקט להו ואורחא בעלמא נקט:

Tossefoth non traduit

מים שנפסלו משתיית בהמה בכלים פסולין בקרקע כשרין. בפ''ב דזבחים (דף כב.) אמרינן כל המשלים למי מקוה משלים למי באר ולרביעית אינו משלים למעוטי מאי אילימא למעוטי טיט הנרוק היכי דמי אי דפרה שוחה ושותה ממנו אפילו לרביעית נמי משלים פירש שם בקונטרס וכשרים הן לידים כדאמר בפרק כל הבשר מים שנפסלו משתיית בהמה בין בכלים בין בקרקע פסולין הא לא נפסלו כשרין ואגב ריהטא לא עיין כן ואם תאמר דהתם קאמר ואי דאין פרה שוחה ושותה ממנו אפילו למקוה נמי לא והכא משמע דלכ''ע טובל בהן כל גופו ונראה לפרש דהתם מיירי שנפסלו משתיית בהמה מחמת שהטיט עב כל כך שאינה יכולה לשתות דאז אין שם מים עליו אבל הכא איירי בצלולין הרבה אלא דמאיס ומסרחי ומחמת כך אין הפרה יכולה לשתות:

הַשְׁתָּא כָּל גּוּפוֹ טוֹבֵל בָּהֶן יָדָיו וְרַגְלָיו לֹא כָּל שֶׁכֵּן אֶלָּא לָאו דְּפַסְקִינְהוּ בְּבַת בִּירְתָּא וּבְהָא פְּלִיגִי דְּמָר סָבַר גָּזְרִינַן בַּת בִּירְתָּא אַטּוּ מָנָא וּמָר סָבַר לָא גָּזְרִינַן

Traduction

As above, one might ask: Now that one may immerse his entire body in the water, is it not all the more so the case that one may immerse his hands and feet in it? Rather, must it not be referring to a case when one draws the waters through a ditch? And if so, they disagree about this: One Sage, Rabbi Shimon ben Elazar, holds that we decree against the use of ditch water due to concern that one may come to use a vessel, and one Sage, the first tanna of that baraita, holds that we do not decree against it.

אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַשְׁיָאן נְטִילַת יָדַיִם לְחוּלִּין מִפְּנֵי סֶרֶךְ תְּרוּמָה

Traduction

§ Rav Idi bar Avin says that Rav Yitzḥak bar Ashiyan says: The obligation of washing hands before eating non-sacred food is due to an ancillary decree on account of teruma, the portion of produce designated for the priest, which must be consumed in a state of ritual purity. By rabbinic decree, one’s hands are considered impure with second-degree ritual impurity, as they may have touched impure items. Therefore, they render teruma impure. Consequently, priests who partake of teruma are obligated to wash their hands first. The Sages therefore decreed that all must wash their hands even before eating non-sacred food, so that people not become accustomed to eating without washing their hands, which would in turn lead the priests to partake of teruma without washing their hands.

Rachi non traduit

נט''י לחולין מפני סרך תרומה. הוצרכה שהידים שניות ופוסלות את התרומה אבל חולין לא מהני בהו שני ומפני סרך תרומה שירגילו אוכלי תרומה ליטול ידיהם הנוהגת בחולין:

וְעוֹד מִשּׁוּם מִצְוָה מַאי מִצְוָה אֲמַר אַבָּיֵי מִצְוָה לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים רָבָא אָמַר מִצְוָה לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ דִּכְתִיב וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִכָּאן סָמְכוּ חֲכָמִים לִנְטִילַת יָדַיִם מִן הַתּוֹרָה

Traduction

And the obligation is further due to its being a mitzva. The Gemara asks: What mitzva does it involve? Abaye says: It is a mitzva to listen to and obey the statements of the Sages, who instituted this washing of the hands. Rava says: It is a mitzva to listen to the statement of Rabbi Elazar ben Arakh, as it is written with regard to a man who experiences a gonorrhea-like discharge [zav]: ''And whomever he that has the issue touches, without having rinsed his hands in water,'' he contracts ritual impurity (Leviticus 15:11), and Rabbi Elazar ben Arakh says: From here the Sages based washing of the hands upon a verse from the Torah.

Rachi non traduit

מצוה לשמוע דברי חכמים. שתקנוה:

רבא אמר. דאורייתא היא מצוה כרבי אלעזר בן ערך:

מכאן סמכו. כדמפרש ואזיל:

Tossefoth non traduit

מצוה לשמוע דברי חכמים. וא''ת והלא משום סרך תרומה תקנוה וא''כ מאי ועוד וי''ל דתקנו משום נקיות:

מצוה לשמוע דברי רבי אלעזר בן ערך. פירוש דאסמיך ליה קרא דלאו דרשה גמורה דעיקר קרא אתא לכדדרשינן בנדה (דף מג.) מה ידיו מאבראי:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן מַאי מַשְׁמַע דִּכְתִיב וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בְּמַיִם הָא שָׁטַף טָהוֹר הָא טְבִילָה בָּעֵי אֶלָּא הָכִי קָאָמַר וְאַחֵר שֶׁלֹּא שָׁטַף טָמֵא

Traduction

Rava said to Rav Naḥman: From where is this inferred? How can this verse, which concerns a zav, be interpreted as referring to washing the hands before a meal? Rava explains: As it is written: ''Without having rinsed his hands in water.'' Consequently, one could infer that if he rinsed his hands the zav becomes ritually pure. But this cannot be correct, as verses elsewhere prove that a zav requires the immersion of his entire body. Rather, this is what the verse is saying: And there is another type of person who, if he has not rinsed his hands in water, is considered like one who is impure. The verse thereby serves as the basis for washing the hands.

Rachi non traduit

הא שטף. במים את ידיו טהור מנגיעתו בזב בתמיה:

אלא ה''ק. הנוגע בזב ומי שאינו שוטף את ידיו שניהם טמאין ואסמכתא בעלמא היא:

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא לֹא אָמְרוּ נְטִילַת יָדַיִם לְפֵירוֹת אֶלָּא מִשּׁוּם נְקִיּוּת סְבוּר מִינָּה חוֹבָה הוּא דְּלֵיכָּא הָא מִצְוָה אִיכָּא אֲמַר לְהוּ רָבָא לֹא חוֹבָה וְלֹא מִצְוָה אֶלָּא רְשׁוּת וּפְלִיגָא דְּרַב נַחְמָן דְּאָמַר רַב נַחְמָן הַנּוֹטֵל יָדָיו לְפֵירוֹת אֵינוֹ אֶלָּא מִגַּסֵּי הָרוּחַ

Traduction

Rabbi Elazar says that Rabbi Oshaya says: The Sages said that washing of the hands before eating fruit is mandatory only due to cleanliness. The Gemara comments: They understood from this statement that there is no true obligation to wash the hands before eating fruit, but there is a mitzva to do so. Rava said to them: This practice is not an obligation nor a mitzva, but merely optional. And the Gemara notes that Rava disagrees with Rav Naḥman in this regard, as Rav Naḥman said: One who washes his hands before eating fruit is nothing other than one of the arrogant, i.e., it is actually prohibited to do so.

Rachi non traduit

ופליגא דרב נחמן דאמר. גסות הוא ואסור לנהוג עצמו בגסות הרוח ולאו רשות היא:

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ כַּלְכַּלָּה דְּפֵירֵי וַאֲכַלוּ וְלָא מָשׁוּ יְדַיְיהוּ וְלָא יְהַבוּ לִי מִידֵּי וּבָרֵיךְ חַד חַד לְחוֹדֵיהּ שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת שְׁמַע מִינַּהּ אֵין נְטִילַת יָדַיִם לְפֵירוֹת וּשְׁמַע מִינַּהּ אֵין מְזַמְּנִין עַל הַפֵּירוֹת וּשְׁמַע מִינַּהּ שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ מִצְוָה לֵיחָלֵק

Traduction

Rabba bar bar Ḥana said: I was standing before Rabbi Ami and Rabbi Asi when attendants brought a basket of fruit before them, and they ate and did not wash their hands. And they did not give me anything to eat, to enable me to join the zimmun, the quorum required for communal Grace after Meals, and they each recited a blessing after eating, separately. One may learn three halakhot from this incident. Learn from it that there is no washing of the hands before fruit. And learn from it that one does not issue a zimmun on fruit, i.e., the halakha that when three people eat together, one leads the Grace after Meals does not apply when they ate fruit. And finally, learn from it that if only two people ate, it is a mitzva for them to separate, i.e., each should recite the blessing after eating for himself.

Rachi non traduit

ולא יהבו לי מידי. שלא חשו לצרפני עמהם לזימון דקסברי אין מזמנין על הפירות לומר נברך:

וש''מ. מדברכו כל חד וחד לחודיה לאחריהם ולא יצא האחד בברכת חבירו שמע מינה בשנים מצוה ליחלק הואיל ואין כאן שלשה:

Tossefoth non traduit

ושמע מינה שנים שאכלו מצוה ליחלק. תימה לר''י מנא ליה דמצוה ליחלק דילמא רשות כמ''ד בריש פ' שלשה שאכלו (ברכות מה.) דאם רצו לזמן מזמנין דפלוגתא היא דרב ורבי יוחנן ועוד קשה דהתם לא פליגי אלא בפת שיש עליו תורת זמון בג' אבל פירות דאין מזמנין עליהן כלל כדאמר ש''מ דאין מזמנין על הפירו' פשיטא דמצו' ליחלק וי''ל דה''ק ש''מ אין מזמנין על הפירות פירוש אין חובה לזמן על הפירות אפילו כשהן שלשה מדלא נתנו לו ואין חילוק בפירות בין ג' לב' ואכתי לא ידעינן אם יכול לזמן בשנים בפת או בפירות אפילו בג' או אסור כמ''ד אם רצו לזמן אין מזמנין אלא מדבריך כל חד וחד לחודיה שמע מינה דמצוה ליחלק דאם איתא דמותר לזמן לא היה מברך כל אחד לעצמו אלא היה מברך אחד לחברו ואומר נברך שאכלנו משלו כדי להוסיף שבח למקום ואכתי לא ידעינן אלא שבשנים אסור לומר נברך שאכלנו משלו אבל בלא נברך שמא יכול אחד לברך ולפטור חברו אבל מדתניא שנים שישבו מצוה ליחלק בד''א כו' אלמא דבשניהם יודעים לברך חייבים שניהם לברך וא''ת ומ''ש ברכה דבסוף דכל אחד מברך לעצמו מברכה דבתחלה דאחד מברך לכולן כדמוכח בכיצד מברכין (ברכות דף לט.) גבי תלמידי (דרב) דהוו יתבי קמיה דבר קפרא ואייתו קמייהו פרגיות כרוב ודורמסקין ונתן בר קפרא רשות לאחד מהן לברך ובסוף אלו דברים (ברכות דף נג.) תניא היו יושבים בבית המדרש הביאו מאור לפניהם בית הלל אומרים אחד מברך לכולן ובפרק כיצד מברכין (ברכות מב:) תנן גבי מוגמר דאחד מברך לכולן ויש לומר דשאני ברכה דלכתחלה שכל אחד מרויח באותה ברכה שע''י כן מותרין לאכול וליהנות לפיכך מצטרפין לה אבל בסוף שכבר אכלו לא מצטרפין והא דאמרינן בפרק כיצד מברכין (ברכות דף לז.) רבן גמליאל וזקנים שהיו מסובים בעליה ביריחו והביאו לפניהם כותבות ואכלום ונתן ר''ג רשות לר' עקיבא לברך וקפץ וברך ברכה אחת מעין ג' היינו משום דר''ג לטעמיה דחשיב להו כפת דקאמר התם כל שהוא מז' המינים רבן גמליאל אומר ג' ברכות ואע''ג דר' עקיבא כרבנן סבירא ליה דאמרי ברכה אחת מעין ג' לא בשביל להוציא כולם ברך אלא ברך לעצמו בקול רם להודיע להם דהלכה כרבנן ומה שאין אנו נוהגין עכשיו לברך בתחלה אחד לכולן אלא בפת לחודיה לפי שאין אנו קובעים עצמנו להסב על היין ועל הפירות ואפילו גבי פת תנן בכיצד מברכין (שם דף מב.) היו יושבין כל אחד מברך לעצמו היסבו אחד מברך לכולן וגבי יין פליגי התם בגמרא (דף מג.) רב ור' יוחנן דרב סבר לא מהניא ליה היסבה ואיכא דאמרי לא בעיא היסבה ור' יוחנן אמר מהניא ליה היסבה ומיהו צריך עיון דפשט המשנה משמע דמיירי בברכה דלכתחלה ובגמרא משמע דמיירי בברכה דבסוף גבי תלמידי דרב דאמרי ניכול לחמא אנהר דינק בתר דכריכו יתבי וקא מבעיא להו היסבו אין לא היסבו לא או דלמא כו' משמע דלכ''ע דברכה דלכתחלה הוה פשיטא להו דלא בעי היסבה דלא נסתפקו אלא לברכת המזון לבתר דכריכו ועוד דאי בברכה דלכתחלה פליגי רב ורבי יוחנן לרב מ''ש יין ממוגמר ואור דאחד מברך לכולן וי''ל משום דמוגמר ואור בא להם הנאה בבת אחת אבל קשה דבהדיא תנן התם בא להם יין לאחר המזון אחד מברך לכולם ואע''ג דאיכא למימר דשאני התם דמגו דמהניא היסבה לפת מהניא נמי ליין דהכי נמי משני התם כי פריך ליה לרב מברייתא דאורחין מ''מ הוה ליה לאקשויי טפי לרב ממתניתין ולשנויי הכי אלא להכי לא פריך ליה ממתניתין דעל כרחך איירי בברכה דמתחלה דומיא דיין שבתוך המזון אבל ברייתא ע''כ איירי בברכה דבסוף מדבעי היסבה ולפי זה בברכה דלכתחלה לא בעי לאקבועי דוכתא לא בפת ולא בשאר דברים ובברכה דבסוף בעי לאקבועי דוכתא בין בפת בין בשאר דברים דהלכה כרבי יוחנן ומיהו יש ליישב כולה מלתא בברכה דבתחלה והא דפריך לרב מברייתא ולא ממתניתין משום דמברייתא פריך לתרי לישני דרב ומה שלא נסתפקו תלמידי דרב עד אחר המזון לפי שבתחלה לא באו בבת אחת לנהר דינק אלא היו מתקבצין שם ליסע משם בבת אחת וכל אחד שהיה מגיע שם היה יושב ואוכל והיה מברך לעצמו והא דמייתי שם ראיה ממתניתין דמיירי בברכה דלכתחלה אע''ג דברכת המזון בשנים מצוה ליחלק ודבתחלה אחד מברך לחבירו מ''מ מייתי ראיה דכי אמרי ניזול וניכול נהמא בדוכתא פלוני כהיסבה דמיא והוי קביעות ובכל מקום שהאחד מברך לכולם בין ברכה ראשונה בין ברכה אחרונה אין מברך אחד לכולם עד דקביעי:

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ מִצְוָה לֵיחָלֵק בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם סוֹפְרִים אֲבָל אֶחָד סוֹפֵר וְאֶחָד בּוּר סוֹפֵר מְבָרֵךְ וּבוּר יוֹצֵא

Traduction

The Gemara notes: This halakha is also taught in a baraita: If only two individuals ate, it is a mitzva for them to separate. In what case is this statement said? It is said when they were both scribes, i.e., Torah scholars, who know how to recite Grace after Meals properly. But if one of them was a scribe and one was an ignoramus, the scribe recites Grace after Meals and the ignoramus fulfills his obligation by listening to the scribe.

תָּנוּ רַבָּנַן נְטִילַת יָדַיִם לְחוּלִּין עַד הַפֶּרֶק לִתְרוּמָה

Traduction

The Sages taught in a baraita: In washing of the hands for consumption of non-sacred food, one must pour the water on the area that extends until the joint of the fingers. In washing hands for consumption of teruma,

Rachi non traduit

עד הפרק. השני שבאמצע אצבעות דכיון דמשום סרך תרומה בעלמא הוא דיו אם נטל במה שנוגע במאכל דהיינו ראשי אצבעות:

לתרומה עד הפרק. פרק השלישי והוא בגב היד:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source